אמנם קיימות בדיקות ביתיות לגילוי זיהום בהליקובקטר פילורי (H. pylori), אך חשוב לציין שהדיוק והאמינות שלהן עשויים להשתנות. השיטה המדויקת ביותר לאבחון זיהום הליקובקטר פילורי היא באמצעות בדיקות רפואיות הנערכות על ידי אנשי מקצוע בתחום הבריאות במוסד רפואי. ניתן לבצע מספר בדיקות כדי לאבחן זיהום בהליקובקטר פיילורי (H. pylori). בחירת הבדיקה תלויה בגורמים שונים, כולל תסמינים, היסטוריה רפואית וזמינות הבדיקות והמעבדה. להלן כמה בדיקות מקצועיות נפוצות עבור הליקובקטר פילורי:
בדיקת נשיפה מקצועית לגילוי הליקובקטר: בדיקה זו ידועה גם בשם בדיקת נשיפה אוריאה. הבדיקה כרוכה בצריכת חומר (בדרך כלל תמיסת אוריאה או קפסולה) המכילה מולקולת פחמן ספציפית. אם הליקובקטר פילורי קיים בקיבה, הוא יפרק את האוריאה וישחרר פחמן דו חמצני. לאחר מכן האדם נושם לתוך מיכל או נושף למכשיר מיוחד במרווחי זמן מוגדרים. הנשימה והנשיפה מנוטרים לבדיקת נוכחות של פחמן דו חמצני מסומן, המצביע על נוכחות הליקובקטר פילורי. בדיקת נשיפה היא זו המומלצת ע"י ההסתדרות הרפואית בישראל (https://www.ima.org.il/userfiles/image/clinical_96_heliko.pdf)
בדיקת צואה: דגימת צואה נאספת ונבדקת לנוכחות של אנטיגנים H. pylori או חומר גנטי (DNA). בדיקה זו יכולה לזהות זיהום הליקובקטר פילורי באופן עקיף על ידי זיהוי מרכיבים ספציפיים של החיידקים בצואה.
בדיקת דם: נלקחת דגימת דם לבדיקת הימצאות נוגדנים נגד הליקובקטר פילורי. נוכחות נוגדנים מעידה על זיהום קודם או קיים. בדיקות דם לרוב פחות נפוצות לאבחון ראשוני אך יכולות להיות מועילות בקביעת התגובה החיסונית להליקובקטר פילורי.
אנדוסקופיה וביופסיה: הליך אנדוסקופי כולל החדרת צינור דק וגמיש עם מצלמה (אנדוסקופ) לתוך מערכת העיכול. איש המקצוע יכול לדגום את רירית הקיבה ע"י לקיחת דגימות רקמה קטנות (ביופסיות) לבדיקה. הביופסיות נבדקות במיקרוסקופ כדי לזהות נוכחות של חיידקי הליקובקטר פילורי או סימני דלקת.
בדיקת אוריאה מהירה: במהלך אנדוסקופיה נלקחת דגימת ביופסיה אותה משרים בתמיסה מיוחדת המכילה אוריאה. אם הליקובקטר פילורי קיים, הוא מייצר אנזים (אוריאה) הממיר אוריאה לאמוניה (חומצה). נוכחות של אמוניה בתמיסה מעידה על זיהום בהליקובקטר פילורי.
בדיקת הליקובקטר מקצועית
כפי שציינו קודם לכן, חשוב לציין שהדיוק והאמינות של הבדיקות הביתיות עשויים להשתנות. ועל כן, אם בחרתם לעשות בדיקה ביתית, מומלץ לבצע אותה מספר פעמים (כ-10 ימים בין בדיקה לבדיקה).
אם קיים חשש להימצאות הליקובקטר פילורי, וברצונך לעשות בדיקה מקדימה בבית, ניתן לשקול שימוש בערכת בדיקת הליקובקטר פילורי ללא מרשם. ערכות אלו כוללות בדרך כלל בדיקת דגימת צואה או דגימת נשימה עבור נוכחות הליקובקטר פילורי.
בדיקת הליקובקטר בצואה:
בדיקות צואה מזהות נוכחות של אנטיגנים H. pylori או חומר גנטי בדגימת צואה. בדיקות אלה כוללות לעתים קרובות איסוף דגימה קטנה של הצואה שלך באמצעות ערכה שסופקה ושליחתה למעבדה.
בדיקות נשיפה להליקובקטר:
בדיקות נשימה מזהות נוכחות של גזים ספציפיים המיוצרים על ידי חיידקי הליקובקטר פילורי בנשימה שלך. בדרך כלל, איש צורך בשאיפת חומר מסוים, כגון תמיסת אוריאה או קפסולה, ולאחר מכן לנשוף לתוך מיכל או אל תוך מכשיר מיוחד במרווחי זמן מוגדרים. המכשיר מציג את רמת החיידק.
מומלץ לעקוב בקפידה אחר ההוראות המסופקות עם ערכת הבדיקה ולהתייעץ עם איש מקצוע רפואי כדי להבטיח פרשנות מדויקת של התוצאות. אם תוצאות הבדיקה מבדיקה ביתית מצביעות על תוצאה חיובית לזיהום בהליקובקטר פילורי, חיוני לאשר את האבחנה ולפנות לטיפול מתאים על ידי התייעצות עם איש מקצוע בתחום הבריאות אשר יכולים לבצע בדיקות נוספות ולספק את תוכנית הטיפול הדרושה בהתבסס על המצב הספציפי שלך.
כאמור, ראוי לציין שלבדיקות ביתיות יש מגבלות וייתכן שאינן מדויקות כמו בדיקות מעבדה שנערכו על ידי אנשי מקצוע בתחום הבריאות. לכן, אם יש לך תסמינים או חששות מתמשכים, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע או רופא מהתחום לצורך הערכה מקיפה, אבחון וטיפול מתאים.